פסק-דין בתיק ה"פ 3368/04

לפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המבקשת הינה הבעלים של חלקת קרקע (חלק מחלקה 7 בגוש 30505), על הבנוי עליה, מן הטעם שרכשה אותה בשנת 1967. משיב 3 טוען כי בעלת החלקה כרשום בלשכת רישום המקרקעין הינה נפקדת.

הרקע להליכים

1.         המבקשת טוענת כי רכשה את החלקה נשוא ההליך (להלן: "הנכס") ביום 21.1.67, מהגב' אסמת בת ג'מיל קאסם אבו עכר, (להלן: "אסמת" או "משיבה 1"). כראיה, צרפה לכתב התביעה העתק מן ההסכם (להלן: "הסכם הרכישה"). חרף שחלפו עשרות שנים הנכס טרם נרשם על שמה. לטענתה פניותיה למשיבה 1 לא צלחו. תוך כך עתרה לחייב את רשם המקרקעין לרשום את הנכס על שמה (להלן: "רשם המקרקעין" או "משיב 2").

בתגובה להמרצת הפתיחה, הגיב רשם המקרקעין, ובין היתר, מציין הוא כי:

"קיים חשש שהמשיבה 1 היא נפקדת. לאור זאת דומה שיש לצרף לתביעה את האפוטרופוס לנכסי נפקדים ולבקש את עמדתו"(שם, 1(ג)).

בית המשפט (כב' השופט בעז אוקון) ביקש את תגובת המבקשת, וזו השיבה כי היא מתנגדת לצירוף. בסופו של יום צורף האפוטרופוס לנכסי נפקדים, הוא משיב 3.

טענות האפוטרופוס לנכסי נפקדים

2.         המשיבה 1 הינה נפקדת כמשמעות מונח זה בחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950 (להלן: "חוק נכסי נפקדים"), וכי הנכס הינו 'נכס נפקד' כמשמעותו בחוק, ומכאן שהנכס מוקנה לו.

פועל יוצא מכך הוא, שאם רכשה המבקשת את הנכס  טרם היות משיבה 1 נפקדת, הרי יש לראות את התביעה, "כתביעה לקיום חיוב של נפקד בטרם היותו נפקד" על פי סעיף 20 לחוק נכסי נפקדים.

לצורך הוכחת תביעה כאמור, על המבקשת לנקוט בהליך מוקדם ומורכב (ראו להלן). מכל מקום, הנטל להוכיח אי נפקדות חל על המבקשת, וזו לא הרימה נטל זה (סעיף 30(ב) לחוק נכסי נפקדים).

מסכת הראיות

3.         המבקשת הגישה תעודת עובד ציבור של גב' טלי כהן, ראש ענף במרשם האוכלוסין במזרח ירושלים (מוצג ת/1).

המבקשת הגישה תצהיר עליו נחקרה בחקירה נגדית. כן הוגש תצהיר מטעם גב' פאטמה מוחמד אבו עכר אלתמימי, שהינה דודתה של משיבה 1, שהעידה במהלך המשפט (להלן: "גב' פאטמה").

המשיב 3 הגיש תצהיר מטעם מר רונן ברוך, האפוטרופוס לנכסי נפקדים, שאף הוא העיד בהליך זה.  (להלן: מר ברוך).

דיון